מדינת ישראל
משרד החינוך
המינהל למדע וטכנולוגיה


פיוט :"ונתנה תוקף"
חינוך לשוני עברית
נושא השיעור פיוט :"ונתנה תוקף"
פיתוח אביגיל ויקסלבוים
שכבת גיל כיתה ו'
משך השיעור 5 שיעורים
רציונל למורה

המקורות היהודיים הם חלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית היהודית. תכנית הלימודים מתייחסת לעיסוק בטקסטים מהמקורות היהודיים כחלק מהחינוך הלשוני בעברית. העיסוק בנושא זה יביא את התלמידים להבנת הרעיון והמסר העולה מתוך הקריאה, להרחבת מטבעות הלשון, הניבים והביטויים ולזיהוי תופעות ייחודיות של הלשון בטקסט. השימוש בכלים מתוקשבים בשיעור מוסיף הנעה ללמידה, הצגה יעילה של מידע, המחשת תופעות והעמקת שיח ודיון.

רצף נושא זה יילמד לאחר שהתלמידים למדו מהו פיוט באופן כללי, שימושו של הפיוט, המוטיבים השונים והתכנים שיש בו.
מטרות תוכן התלמידים יכירו את מבנהו של הפיוט, יצביעו על האירוע שבעקבותיו מופיע הפיוט ויתמצאו במקרא.
מטרות שפה התלמידים יבחינו במאפייניו הלשוניים הבולטים של הפיוט, יצביעו על דרכי העיצוב שלו, יבחינו באמצעים צליליים (כגון שרשור).
מיומנויות המאה ה-21 אוריינות מדיה ומידע, חשיבה ביקורתית, מיומנויות תקשורת, עבודה שיתופית.
ידע מוקדם וורד - כתיבה, אינטרנט - מעבר לקישור, הקלטה בדיסק און קי (החסן נייד).
חומרי למידה
(כתובים ומתוקשבים)
היענות לשונות אתר שיתופי המשמש בשיעור לכתיבת אסוציאציות של התלמידים בעקבות המילים שמזכירות להם את "יום הדין".
תוצרי למידה
מהלך השיעור
לתשומת לבכם: ביחידה זו מוצג מגוון אמצעים ספרותיים המאפיינים פיוט.
המורה הבוחר ללמד יחידה זו, יבחר אמצעי אמנותי אחד ובו יעסוק, כיוון שאין ללמד כמה אמצעים אמנותיים בטקסט אחד.
מהלך ההוראה רציונל למורה זמן
שיעור מס' 1 פתיחה
שיעור זה יילמד לאחר שהתלמידים למדו מהו פיוט באופן כללי, שימושו של הפיוט, המוטיבים השונים, תוכנם ועוד.

המורה יספר לתלמידים על רבי אמנון ממגנצא ויסביר להם שאת הפיוט "ונתנה תוקף" חיבר רבי אמנון בעצמו בסוף ימיו. הפיוט נאמר סמוך לתפילת הקדושה של ראש השנה ויום הכיפורים.

הצירוף "יום הדין" מופיע רבות בפיוט.
המורה יבקש מהתלמידים שיעלו אסוציאציות שמזכירות להם את "יום הדין". כל מילה תירשם על פתק במסך המוקרן על הלוח.

מענה לשונות
אתר שיתופי ליצירת פתקים להעלאת מחשבות.
ניתן לתת משימה זו גם כשיעורי בית, ובשיעור הבא להעלות את הקישור ולקרוא את כל הפתקים שהתלמידים כתבו.
הפיוט יכול ליצור בקרב התלמידים פחד, ולכן כדאי לעסוק רק בחלק הרעיוני שלו.

הסיפור על רבי אמנון בא להראות שאדם עושה חשבון נפש לפני מותו.
50 דקות
שיעור מס' 2 המורה יקרין את הפיוט על הלוח בעזרת מקרן ויקרא אותו.

בקבוצות:
המורה יחלק את התלמידים לארבע קבוצות. כל קבוצה תסביר את הבית שלה ותעמוד על הקשר בין הבית לבין פתיחת הפיוט.

במליאה: כל קבוצה תציג את הבית שאותו חקרה בכל דרך ייצוגית שתבחר תוך כדי מתן הסבר (חשוב להדגיש שהפיוט מראה לנו בעזרת דימויים - "כאילו" יש ספר זיכרונות, "כאילו" המלאכים נחפזים וכדומה).
חלק זה הוא חלק יצירתי, וכדאי להסב את תשומת לב התלמידים לשימוש בדימויים. 50 דקות
שיעור מס' 3 המורה ישוחח עם התלמידים על התחושות והרגשות שהפיוט מעלה אצלם.
בשיעור זה התלמידים ינתחו את האמצעים הספרותיים שבפיוט; המורה יקרין את הפיוט על הלוח.
פתיחה:
לאחר שהתלמידים הבינו את תוכן הבתים ומשמעותם (הכרת מלכות ה' שיש בה חסד רחמים ודין, קדושת היום, תיאור בית דין של מעלה, השגחה פרטית, בחירה חופשית), המורה יסב את תשומת לב התלמידים לאמצעים האמנותיים שבפיוט.
המורה יסביר שאמצעי אמנותי מקשט את השיר, וכן יש לו משמעויות יותר עמוקות שנראה אותן בהמשך.
  1. שרשור - המורה יסמן בצבע אדום דוגמה לשרשור בפיוט (באמת-אמת) ויבקש מתלמיד לגשת ללוח ולסמן שרשור נוסף (יעברון-מעביר-תעביר). המורה ימשוך את תשומת לב התלמידים לחזרה על המילים וישאל אותם מה המשמעות של חזרה על מילים, ומדוע המשורר חזר כמה פעמים על אותה המילה. (להעצים את המשמעות של מילים אלו)
  2. אנפורה - המורה יסביר את האמצעי ויסמן בצבע כחול דוגמה (כמה...כמה...). לאחר מכן יבקש מתלמיד לגשת ללוח ולסמן דוגמה נוספת (מי...מי...). המורה יסב את תשומת לב התלמידים למילים החוזרות וישאל אותם מה המשמעות של חזרה על מילים, ומדוע המשורר חזר כמה פעמים על אותה המילה. (להעצים את המשמעות של מילים אלו)
  3. רמיזות מקראיות - המורה יסביר שישנן מילים בפיוט שנלקחו מהמקרא; המורה יסמן אותן.
אם יש ברשות התלמידים מחשב לכל תלמיד או לקבוצה, המורה ייתן קישורים לכל משפט בשיר שיש עליו רמיזות מקראיות.
התלמידים ילחצו על הקישור ויגיעו למקור שבמקרא.
כך יהיה עליהם לחפש את הפסוק המתאים למילים שבפיוט.
"כי הוא איום ונורא"
"ובשופר גדול יתקע"
"וחיל ורעדה יאחזון"
"כבקרת רועה עדרו"

אם אין מחשב, כל זוג תלמידים יפתח תנ"ך ויחפש את הרמיזות המקראיות המתאימות למילים שבפיוט על פי המקור שהמורה ייתן.
לאחר שהתלמידים מצאו את הרמיזות, הם יעתיקו למחברת את המילים שהמורה סימן בפיוט (רמיזות מקראיות) ולידן את הפסוק המתאים שמצאו בתנ"ך.
המורה יבקש מהתלמידים להתבונן על הרמיזות המקראיות בפיוט וישאל את התלמידים מדוע לפי דעתם רצה רבי אמנון ממגנצא לרמז בפיוט שחיבר על פסוקים מהתנ"ך, ומהי המשמעות לכך.

(הקורא את השיר, בהנחה שהוא מכיר את המקור המקראי הנרמז בשיר ומזהה את הרמיזה בתוך השיר, ישווה לנגד עיניו את ההקשר המקראי ויקשר בינו לבין השיר.
כך קישוט זה מייפה את השיר, מעמיק ומעשיר אותו.)

משימה לבית
התלמידים יקבלו משימה לבית להקליט את אבא שלהם בתפילה "ונתנה תוקף".
התלמידים צריכים להתמצא במקרא, יקראו את הכתוב ויחפשו את המילים המתאימות בהקשרן לאלו שבפיוט כדי לתת יתר חשיבות למשפטי מפתח אלו.

ראו הסבר על המושגים: שרשור, אנפורה ורמיזות מקראיות שבסוף יחידת הוראה זו.
50 דקות
שיעור מס' 4 המורה ישמיע את ההקלטות שהתלמידים הביאו וישאל אם המנגינות השונות מתאימות לאווירה של הפיוט, מה המשותף לכל המנגינות, ואם יש הבדל ביניהן.
המורה יכול להשמיע את המנגינה של יאיר רוזנבלום שהלחין לאחר מלחמת יום הכיפורים
מלבד זאת אפשר להשמיע מגוון לחנים מהמאגר.
התובנה העולה בעקבות ההשמעות השונות היא שכל המנגינות שחיברו לפיוט הן מנגינות שיוצאות מהלב ונכנסות ללב, המנגינות מתאימות לרוח הפיוט, ובכל בית המנגינה משתנה בהתאם לתוכן.
התלמידים צריכים להבין שיש אפשרות להתפלל ולחזור בתשובה לה'. 50 דקות
שיעור מס' 5 סיכום
המורה יסכם בקצרה את הדברים החשובים. הסיכום ייעשה בשתי רמות – רמת תוכן הפיוט ורמת השפה.
ברמת התוכן – המורה יסכם כי הפיוט "ונתנה תוקף" הוא פיוט שנאמר סמוך לתפילת ראש השנה ויום הכיפורים, משום שתוכנו מתאר את יום הדין שבו נערך משפט בשמים.
הקב"ה מנהיג את עולמו בשתי מידות, ואנו יכולים לשנות את הגזרה על ידי תשובה, תפילה וצדקה.
ברמת השפה – המורה ידגיש שוב את האמצעים האמנותיים, תפקידם ומשמעותם בפיוט זה.
ישנה אפשרות לשלוח את התלמידים לחפש פיוט נוסף, ובו יש אמצעים אלו, וישנה אפשרות להביא להם דוגמה נוספת לפיוט.
שרשור - קשירת הפסוק או הבית מפסקה אחת לאחרת באמצעות חזרה על תיבה, ניב או מוטיב. המשורר מתחיל את חצי הפסוק השני באותה המילה שבה סיים את חציו הראשון.
אנפורה - מקור המילה מיוונית עתיקה: - ana אחורה, למעלה; pherein - לשאת, לסחוב.
אנפורה היא סוג של חזרה על מילה או על ביטוי המופיעים בתחילתן של שורות השיר.
מיקומה הקבוע, בתחילת כל שורה, משפיע על ציפיות הקוראים: הנה אותן מילים עומדות לחזור שוב בתחילת השורה הבאה - יאמרו לעצמם הקוראים.
האנפורה יוצרת אפקט צלילי וקצבי ומפנה את תשומת לבו של הקורא (או השומע)ליסוד החוזר, הנתפס ממילא כמרכזי לשיר כולו.
רמיזות מקראיות – רמיזות המזכירות לקוראים מקור מקראי מן התנ"ך הנרמז בשיר (בפיוט), שמשווה לנגד עיניהם את ההקשר המקראי שמקשר בינו לבין השיר.